לזכרו של מנהיג וחבר
מתוך הדברים שנשא אייזיק דבח, מנכ”ל דלתא, לזכרו של דב
מנהלים ועובדים, שותפיי היקרים,
, מייסד דלתא, החשיב את כולנו כחלק ממשפחתו. הוא היה מאוד גאה בנו על הנעשה
דב לאוטמן
בדלתא ועל המשכת פרויקט חייו בהצלחה כה רבה.
במובנים רבים דב היה מורה דרך שלי ושל רבים מאנשי החברה. הוא נתן לנו השראה לא לוותר
ולהתמיד במה שאנו מאמינים בו. דב הראה לכולנו כיצד ניתן לשלב התנהלות עסקית מבריקה עם
מעורבות חברתית, ציונות, ופעילות ציבורית ברמה הגבוהה ביותר. ניתנה לי הזכות להמשיך את
דרכו של מי שהיה הרבה יותר מאיש עסקים, ועשה את כל מה שעשה מתוך אהבת אדם, תחושת
שליחות, תבונה ואחריות.
קשה לבטא מה היווה דב עבור כולנו. הוא היה אדם מיוחד.
הוא היה איש חזון שבנה חברה ברמה בינלאומית. הוא היה “אבא” אכפתי שדאג עמוקות לאנשים
סביבו. הוא האמין שכולנו שותפים לעולם של הזדמנויות, שגשוג ושלום.
הוא לא היה דתי, אבל שמר כלל חשוב מאוד בתורה: “ואהבת לרעך כמוך”. הוא אהב כל אדם.
היה קרוב לאנשים שעבדו בשבילו ודאג לרווחתם. תמיד שאל לשלום משפחתו של כל עובד, ואיך
יוכל לעזור. אני זוכר את הפעם הראשונה שבאתי לרצפת התפירה בכרמיאל; זה היה מדהים –
.”
דוביק
הוא הכיר כל אחד מהעובדים בשמו, וכולם קראו לו “
תמיד השתדל להגיע לאירועים אישיים – עצובים או משמחים. למעשה, ערב אחד, לפני מספר
חודשים, כשידעתי שיש לו בעיות נשימה, התקשרתי לשאול לשלומו ולתדהמתי, תפשתי אותו
בדרכו לכרמיאל, לחתונה של בתו של אחד המנהלים. דבר לא עצר אותו מלהוקיר ולכבד עובדים.
הוא היה אדם אוהב שלום ורודף שלום. הוא האמין בדו קיום
ובשיתוף פעולה, וביטא את אמונותיו במעשים. כיום, בכרמיאל,
יש לנו מודל לכוח עבודה שמורכב ממוסלמים, נוצרים, דרוזים
ויהודים, עובדים ותיקים לצד עולים חדשים, כולם עובדים זה לצד
זה, כתף אל כתף.
לדב היה חלום: שניתן יהיה להבטיח את השלום באמצעות מסחר; והוא פעל כדי להפוך את
החלום הזה למציאות. מיד עם חתימת הסכמי השלום עם ירדן ומצריים, דב פתח את המפעלים
הראשונים בשתי המדינות. דלתא הייתה החברה הישראלית הראשונה שיישמה את הסכמי
השלום ויצקה לתוכם משמעות ממשית.
החיים נהגו עם דב ביד קשה. הוא התייסר במחלה הרסנית ובטרגדיות אישיות. ב-11 השנים
, התמודד עם מחלתו הנוראה בכבוד. רוחו נשארה חזקה, והוא היווה
ALS
האחרונות, שבהן סבל מ-
השראה לכל אדם בסביבתו.
האמונות והעקרונות של דב ימשיכו לחיות בעסקים שבנה ובהזדמנויות שיצר עבור עובדיו. דלתא
הייתה מפעל חייו, משימה ציונית. הוא תמיד אמר שדלתא היא משפחתו השנייה.
דב לימד אותי את חשיבותה של החדשנות, וכיצד אנשים מוכשרים ובעלי מוטיבציה יכולים
לעשות מעשים גדולים. דלתא הינה במובנים רבים כוכב זוהר בתעשייה שלנו בזכות אותה
החדשנות שדב לאוטמן היה ההשראה שלה.
כשדב פרש מההנהלה, הוא המשיך לעזור ועשה כל שיכל כדי להבטיח שדלתא תצליח. למרות
שכבר לא היה מעורב בפעילות היומיומית, המשכנו לדון בתכניות ובאסטרטגיה. הוא תמיד דיבר
על דלתא בעיניים נוצצות, והיה גאה לראותה צומחת ומשגשגת.
הסכים להיות יו”ר החברה, מילאו את עיניו דמעות שמחה
נעם
לפני כשנתיים, כשבישרתי לדב ש
וגאווה. אני בטוח שנעם ואני, יחד אתכם, שותפיי היקרים, נמשיך את המורשת של דב, ונמשיך
לפעול על פי העקרונות של עזרה לנזקק, קידום דו-קיום בשלום והשקעה בחדשנות.
החלום של דב ימשיך לחיות בחברה שיצר וטיפח. דב תמיד יהיה בלבנו, ואנחנו בדלתא נמשיך
ללכת בדרך שהתווה לנו, ולאור הערכים האנושיים שבהם דגל.
שלכם ואתכם,
,
אייזק דבח
מנכ”ל
שלום לכם,
הלך לעולמו בבוקר יום שבת,
דב לאוטמן
32 בנובמבר 3102. עם היוודע דבר מותו, החלו
להתפרסם בתקשורת הישראלית מאמרים
ודברים לזכרו. בין הנפרדים היו נשיא מדינת
ישראל, ראש הממשלה, שרים, מובילי עמותות
שהקים דב, פעילים חברתיים, עמיתים ושותפים
לדרך, מנהלים, עובדים ואנשים רבים-רבים
נוספים שהעריכו ואהבו אותו. הם התייחסו
לתרומה המדהימה שלו למדינת ישראל, לתעשייה
הישראלית ולחברה הישראלית; להיותו איש חזון
ומעשה, מנהיג ומורה דרך, דוגמא ומופת; לאדם
הנלהב והמלהיב שהיה; לאכפתיות, לנאמנות
ולמחויבות שלו; לראייה רחוק קדימה; לדבקות
במשימה ולמעשים הגדולים שעשה; לאהבה
הרבה שרחשו אליו; ולא פחות מכך לרוח הלחימה,
לנחישות ולאופטימיות, שהפגין במהלך מחלתו.
לצערנו, בשל מורכבות הכנתו של הגיליון המודפס
בשפות השונות והמגבלות המוכרות של המדיה,
לא נוכל להביא לפניכם את כל הדברים הנפלאים
שהיה ועשה דב וגם לא את הדברים שנאמרו
עליו. עם זאת ארצה, ברשותכם, לשתף בהרגשה
האישית שלי.
זכיתי להכיר מקרוב את האיש הענק הזה, במשך
למעלה מ-02 שנה; מתוכן שנים אינטנסיביות
שבהן שימשתי כעוזרת האישית שלו, ואחריהן
שנים רבות נוספות של קשר חם, חברות ועצה
טובה - גם כשהוא עזב את החברה לא נפרדנו.
ראיתי אותו יוצר ומתלהב; מרכיב ובונה; מתלבט,
מתחבט ולוקח ללב. ראיתי את היחס ללא דופי
לפרט, לבן אדם – בין אם זה היה עובד זוטר או
המנהל הבכיר ביותר. ראיתי אותו נותן מכל הלב,
מבלי לצפות לתמורה. אהבתי ללמוד ממנו - והיה
הרבה מה. כפי שכתב הזמר הישראלי, עברי לידר,
‘זכיתי’ ללמוד, לצמוח, להתפתח וכן - גם לאהוב,
בדרך הפרטית והאישית שלנו.
הוא כבר חסר לי, כמו להרבה אחרים.
עם זאת, אני בטוחה שלכל אחד יש את ה-’דב’
שלו, שיישאר אתו לעד.
שלכם,
, מנהלת תקשורת ארגונית
הילה אפרתי-הלפר
חברי המערכת:
•
, סמנכ”ל התפעול,
יוסי סער
חטיבת הגרביים והסנטוני
•
, מנהל תפעול מערכות מידע
אשרף שופאני
•
, מנהלת מחלקת ייבוא וייצוא
רוזלינד מלכה
דבר מערכת עיתון דלתא
3
