8
בעיני החוק
הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בתביעות בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים. לפרטים ושאלות ניתן לפנות בפקס: 8555536-30
לאתר שלי בכתובת:
1.9.2014
ערעור על פסק דין – מתי אפשר
מדור פרסומי
רוב התביעות בגין נזקי הרכוש אשר נגרמים לאופנוע כתוצאה מתאונת דרכים מתבררות בבית משפט שלום.
במקרים רבים תיקים אלה מסתיימים בפשרה בהסכמת הצדדים מבלי שבית המשפט מכריע לגופו של עניין בנוגע לאשמה, אולם במקרים בהם
הצדדים לא מתפשרים בית המשפט נותן פסק דין ובו עליו להכריע במחלוקת בין הצדדים – על מי מוטלת האשמה לתאונה.
במקרה שבו ניתן פסק דין על ידי בית משפט שלום, לכל צד יש זכות בדין להגיש ערעור, אולם הכלל אומר שערכאת ערעור אינה מתערבת
בממצאים עובדתיים וקביעת מהימנות של עדים.
כלומר לא ניתן להגיש ערעור לבית משפט מחוזי ולהביא שוב את כל העדים והראיות, לנסות שוב לשכנע את בית המשפט, ולמעשה לנהל שוב
הליך של הוכחות וחקירת עדים.
בחרתי הפעם להביא דוגמא של רוכב אופנוע אשר הגיש תביעה כנגד נהג רכב בבית משפט שלום, הגיש ערעור לבית משפט מחוזי, ולאחר שגם
שם נדחתה תביעתו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט עליון.
באותו מקרה גרסאות הצדדים היו שונות לחלוטין ולא יכלו להתיישב זו עם זו -
רוכב האופנוע טען כי נהג באופנוע, ולפתע נהג הרכב אשר נסע מימינו סטה שמאלה לתוך נתיב נסיעתו וחסם אותו, וכתוצאה מכך הוא התנגש
בדלת השמאלית האחורית של הרכב. הרכב איבד שליטה הסתובב ונחבט בעמוד של תמרור.
נהג הרכב טען כי נהג ברכב באופן רגיל ולפתע הרגיש בהתנגשות חזקה מצד ימין של המכונית, וכתוצאה מכך איבד שליטה והמכונית סטתה
שמאלה, הסתובבה ונעמדה בכוון הפוך לנסיעתה.
בית משפט שלום:
הדיון התנהל בתחילה בבית משפט שלום, שעל מנת להכריע מהי הגרסה הנכונה התרכז בשאלה באיזה חלק של הרכב נגרמו הנזקים – האם
בצידו השמאלי של הרכב, כדברי רוכב האופנוע - או האם בצידו הימני, כדברי נהג הרכב.
בית המשפט קבע על יסוד נתונים אובייקטיביים שעלו מהראיות כי הרכב נפגע על ידי הקטנוע בצד ימין בלבד – ולפיכך העדיף את גרסתו של נהג
הרכב וקבע כי רוכב האופנוע ניסה לעקוף את נהג הרכב וכך גרם להתנגשות בניהם. לפיכך נדחתה תביעתו של רוכב האופנוע.
רוכב האופנוע לא וויתר. הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וטען שבית המשפט לא נתן משקל נכון לראיות ולעדויות השונות.
רוכב האופנוע טען שתי טענות עיקריות: האחת כי עד מטעמו – שוטר אשר היה במקום – העיד, לפי מיטב זכרונו, כי בצד אחד של הרכב היתה
פגיעה משמעותית אבל גם בצד השני מכה קטנה. מכאן הוכח לטענתו שהיה גם נזק מסויים לרכב בצד שמאל, ונזק זה נגרם על ידי האופנוע.
הטענה השניה היתה כי עדותו שלו היתה מלאה חדה ברורה ומפורשת, ולעומת זאת נהג הרכב העיד בצורה עמומה ולא בטוחה.
נהג הרכב טען כי בית המשפט קבע ממצא עובדתי על סמך ראיה אובייקטיבית – דוח השמאי, שלא נסתר, וקבע שהרכב נפגע רק בצד ימין ועל
סמך קביעה עובדתית זו – שעליה לא ניתן לערער - דין הערעור להדחות. כמו כן טען כי עדות השוטר נסמכה על זכרון בלבד, למעלה משלוש
שנים לאחר התאונה. בנסיבות אלה בהן בית המשפט נימק ופירט מדוע הוא העדיף עדויות וראיות אחרות על פני עדות השוטר - אין להתערב
בקביעות אלה.
בית המשפט המחוזי אכן דחה את הערעור וקבע כי ממצאיו ומסקנותיו של בית משפט שלום מבוססים היטב על תשתית ראייתית מוצקה:
חוות דעת השמאי – חוות דעת זו הוגשה והתקבלה כראיה בהסכמה, בלא שהשמאי נתבקש להיחקר עליה. השמאי בדק את הרכב ביום התאונה,
מבלי שידע את גרסאות הצדדים. השמאי מצא כי הפגיעות היו רק בצד ימין, מבלי שציין נזק כלשהוא בצד שמאל. בית המשפט הוסיף שאם
גרסת האופנוע היתה נכונה ההתנגשות בדלת האחורית היתה משאירה נזק של ממש שלא היה נעלם מעיניו של השמאי, שכל תפקידו לבדוק את
הנזקים במכונית בלא קשר לשאלת האחריות.
טופס ההודעה של נהג הרכב גם הוא מציין נזק בצד ימין בלבד – הטופס נכתב ביום התאונה וזו ראייה אובייקטיבית נוספת ומחזקת כי מדובר
בנזק בצד ימין בלבד.
בתיק המשטרה קיים מיזכר שרשם בוחן תנועה המציין שהנזק למכונית הוא בצד ימין בלבד – ראיה תומכת נוספת.
נהג הרכב אמנם מסר גרסתו במשטרה רק אחרי 8 ימים אולם מסר טופס הודעה על התאונה כבר ביום התאונה.
בסיכומו של דבר מצא בית משפט מחוזי כי ממצאיו של בית משפט השלום מבוססים היטב, על תשתית ראייתית מוצקה וכי אין להתערב בו.
גם לאחר דחייה זו לא וויתר רוכב האופנוע והגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט עליון. בבקשה טען כי בית משפט מחוזי לא דן באופן ענייני
בטענותיו.
בית המשפט העליון החליט לדחות את הבקשה ולא איפשר לרוכב האופנוע לערער. בית המשפט ציטט את ההלכה הידועה: "כלל מושרש ומבוסס
הוא בשיטתנו המשפטית כי לא תינתן רשות לערער בפני ערכאת ערעור שנייה אלא באותם מקרים בהם מתעוררות שאלות בעלות חשובות חוק
־
תית. כלומר מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת". בית המשפט העליון קבע כי השאלות
שבעובדה עליהן מערער רוכב האופנוע אינן בעלות חשיבות החורגת מעניינים של הצדדים לסכסוך הקונקרטי.
הרעיון העומד מאחורי הגבלת יכולת הערעור הוא שבכל הנוגע לקביעת ממצאים עובדתיים - לערכאה הדיונית הראשונה יש יתרון בקביעתם,
מאחר והיא זו ששומעת את העדים, מתרשמת התרשמה מהם באופן ישיר, מדבריהם ומשפת הגוף שלהם, ולפיכך היא זו המתאימה לקבוע את
מהימנות העדים והראיות.
האמור לעיל הינו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. הדברים נכונים למועד
כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
